תשוקה בספורט- נכתב ע"י רמי ורדי

סיכום מאמר:

"The Role of Passion and Achievement Goals in Optimal Functioning in Sports"

St-Cyr, J., Vallerand, R. J., & Chénard-Poirier, L. A. (2021). The role of passion and achievement goals in optimal functioning in sports. International journal of environmental research and public health, 18(17), 9023. https://doi.org/10.3390/ijerph18179023

כתב: רמי ורדי

א.    מטרת המחקר:

המחקר בוחן כיצד תשוקה (הרמונית ואובססיבית) ומטרות הישג משפיעות על רמות התפקוד של ספורטאים – כלומר איך תשוקה הרמונית ותשוקה אובססיבית משפיעים על המטרות של ספורטאים ועל תפקודם.

ב.    רקע:

1. תשוקה בספורט: תשוקה היא רצון חזק ומשמעותי לפעילות ספורטיבית מסוימת. אותה פעילות מהווה חלק משמעותי מזהותו של הספורטאי, משפיעה על תחושותיו ומעשיו, ומעצבת את האופן בו הוא חווה את הספורט כחלק מחייו.

   
   

2. תשוקה הרמונית(Harmonious Passion) :  תשוקה זו נובעת מאהבה פנימית לספורט ומשתלבת בסנכרון עם שאר תחומי החיים. הספורטאי חש שליטה על העיסוק בספורט ונהנה ממנו, מה שמוביל לריכוז מוגבר, ביצועים גבוהים ורווחה נפשית גבוהה. תשוקה הרמונית מאפשרת לספורטאי לשלב את האימונים כחלק מרכזי בחיי היומיום שלו (אך לא "הכול") ולחוות תחושת סיפוק מתמשכת.

   
   

3.  תשוקה אובססיבית (Obsessive Passion) : תשוקה זו נובעת מלחצים חיצוניים וצורך משמעותי בהערכה. הספורטאי מרגיש מחויבות גבוהה, עד 'עודפת', לעסוק בספורט ולרוב על חשבון תחומי חיים אחרים. כתוצאה מכך, העיסוק בספורט (בין אם במציאות ו\או במחשבותיו של הספורטאי) הופך לבלתי נשלט. תשוקה אובססיבית קשורה בהתנהגויות קשיחות ולעיתים שליליות כגון חרדה ולחץ, דבר אשר עשוי לפגוע ברווחתו הנפשית של הספורטאי ולגרום לתחושות עומס ולחץ מוגברים בחייו.

4. 
   

ניתן להבחין בין שלושה סוגים של מטרות –

1.     מטרות שיפור (Mastery Goals): מטרות אלו מתמקדות בשיפור אישי והתפתחות, ללא השוואה לאחרים. ספורטאים המונעים ממטרות שיפור נוטים לפתח מיומנויות חדשות בצורה יעילה ולחוות תחושת סיפוק מתמשכת.

2.     מטרות ביצוע (Performance-Approach Goals): מטרות אלו מכוונות ספורטאים להיות 'טובים יותר מאחרים' כדי להשיג עליונות תחרותית. גישה זו יכולה להוביל למוטיבציה גבוהה ולהשגת הישגים מרשימים, אך עשויה גם להגביר את הלחץ והחרדה הנובעים מהצורך המתמיד להוכיח את עצמינו ביחס לאחרים.

3.     מטרות הימנעות (Performance-Avoidance Goals): מטרות אלו מכוונות להימנעות ממצבים מסוימים – כמו למשל, 'לא להיות גרועים' ביחס לאחרים ולהימנע מכישלון בתחרויות. גישה זו יכולה להוביל להתנהגות זהירה ולהשגת ביצועים סבירים, אך גם עלולה לגרום לחרדה מוגברת, לתחושת תסכול וחוסר ביטחון.

ג.     שיטה:

מדובר על מחקר מתאמי.

שאלונים:  190 ספורטאים ענו על שאלונים להערכת התשוקה שלהם לספורט, אופי המטרות והתחושות לגבי תפקודם.

שאלונים -

• רווחה פסיכולוגית - נמדדה באמצעות מדד שביעות הרצון מהחיים.

• ביצועים ספורטיביים - נמדדו באמצעות הערכת הביצועים הצפויים ושאלון ביטחון עצמי.

• איכות מערכת היחסים עם המאמן - נמדדה באמצעות שאלות על התמיכה של המאמן.

• כוונות להמשיך בספורט - נמדדו באמצעות שאלות על הכוונות להמשך העיסוק בספורט.

ד.    ממצאים מרכזיים:

• תשוקה הרמונית: קשורה למטרות שיפור אישיות. אלו קשורות ברמות גבוהות של רווחה פסיכולוגית, ביצועים טובים יותר, קשר טוב עם המאמן ורצון להמשיך בספורט. בנוסף, היא מאפשרת לספורטאי לחוות הנאה ותחושת סיפוק מפעילותו הספורטיבית באופן התואם את ערכיו ואמונותיו.

  
  

• תשוקה אובססיבית: קשורה למטרות שיפור אישיות, מטרות תחרותיות ומטרות הימנעות. קשורה לרמות נמוכות של תפקוד כללי ורווחה נפשית. בנוסף, היא עלולה להוביל לתחושת מחויבות כפויה, מה שיכול לגרום לתחושות של לחץ, חרדה ופגיעה בקשרים בין-אישיים.

  
  

• מטרות שיפור (Mastery): תיווכו את הקשר בין תשוקה הרמונית לתפקוד אופטימלי. ייתכן כי תשוקה הרמונית עשויה להוביל לשיפור אישי ותפקוד ספורטיבי גבוה יותר. מטרות אלה מעודדות התמדה בלמידה ופיתוח מיומנויות חדשות, תוך התמקדות בהתקדמות אישית שלא בהשוואה לאחרים.

  
  

• מטרות גישה תחרותיות והימנעות: היו פחות קשורות לתפקוד אופטימלי. ייתכן כי ספורטאים עם מטרות אלה נוטים להיות פחות מרוצים ולהצליח פחות. הם עלולים לחוות תחושת לחץ מוגברת ופחד מכישלון, מה שיכול להוביל לפגיעה בביטחון העצמי ולתפקוד פחות יעיל במצבי תחרות.

ה.    סיכום:

המחקר מדגיש את השפעת סוגי התשוקה ומטרותיו של הספורטאי על תפקודו הספורטיבי. ניכר כי תשוקה הרמונית קשורה ברווחה פסיכולוגית גבוהה, ביצועים טובים וקשר טוב עם המאמן. תשוקה אובססיבית, להבדיל, קשורה ללחץ ותפקוד נמוך הן מבחינה ביצועית (ספורטיבית) והן מבחינת רווחתו הנפשית של הספורטאי.

המלצות מעשיות:

·        תמיכה במטרות שיפור אישיות: כוונו את הספורטאים להגדיר מטרות שיפור אישיות הממוקדות בפיתוח עצמי ולמידה. מטרות אלו מקדמות התמדה, שיפור ביצועים ורווחה פסיכולוגית, תוך שמירה על מוטיבציה גבוהה ורצון להתקדם.

·        ניהול תשוקה אובססיבית: עזרו לספורטאים לזהות ולהפחית תשוקה אובססיבית על ידי עבודה על הפחתת דאגות פרפקציוניסטיות ופחד מכישלון. שימוש בטכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות יכול לעזור לפתח גישה בריאה ומאוזנת יותר כלפי הספורט ולהפחית תחושות של לחץ וחרדה.