לנצח את האחרים או לנצח את עצמך/נכתב ע"י לאל גרשגורן

נקודת שבירה, נטפליקס, ארינה סבלנקה הבלארוסית מעפילה לגמר תחרות ארה"ב הפתוחה. מולה, קוקו גוף המקומית. על הפרק עבור סבלנקה, משחק על שני תארים: גראנד-סלאם והעפלה למקום הראשון בעולם. בראיון בנטפליקס מספרת סבלנקה איך היא החמיצה כבר העפלה למקום ראשון לאחר שהפסידה נקודת משחק בחצי גמר אליפות צרפת הפתוחה מול מוכובה הצ'כית. משם הכל התדרדר ויתרון של 2-5 הפך להפסד צורם 7-5. לקראת הגמר המתקרב אומרת סבלנקה "הדבר היחיד שחשוב לי הוא לסיים את ארה"ב הפתוחה כזוכה בגראנד-סלאם וכראשונה בעולם". שני חלקי המשפט עוסקים בהשוואה חיצונית והפגנת עליונות על אחרים. היגדים אלו מכונים בספרות המקצועית כ- 'מעורבות אגו' (ego involvement). קוקו גוף לעומתה אומרת "אני משוכנעת שיש בי את הבשלות ואת היכולת לעשות זאת". אמירה זו מתמקדת בעיקר בעצמה והוצאת המיטב מעצמה. גישה זו מכונה בספרות 'מעורבות משימה' (task involvement).

מה מוביל ספורטאים להצלחה? מה מעורר בנו מוטיבציה? איך אנחנו שופטים את יכולתנו ו/או את הצלחתנו? תיאוריית מטרות ההישג (achievement goal theory) עוסקת בשאלות חשובות אלו. בקצרה, גישה המתמקדת בעצמי מאפשרת שליטה רבה יותר ושימור מוטיבציה גבוהה גם אל מול קשיים. הרי להוציא את המיטב שבי ולהשקיע מאמץ מרבי תלוי רק בי. מה ספורטאית יכולה לדרוש מעצמה יותר מאשר לתת את כל מה שיש לה. גישה המתמקדת באחר מפחיתה את תחושת השליטה ("אני לא שולטת בביצועי היריבה שלי") ובהתאם מעלה את רמת העוררות. האם זה מסייע או מזיק לי? תלוי, בין השאר, גם בגישה של הספורטאי/ת לעוררות ושליטה. הספרות מלמדת אותנו שגישה חיצונית פחות מתאימה לבעלי תפיסת חוללות נמוכה ובמצבים בהם אני תופס את סיכויי הצלחתי כ'לא קיימים' ("אין לי סיכוי ואני הולך להיות מובכת") או 'מובטחים' ("למה להשקיע מאמץ? גם כך אנצח"). לצד זאת, גישת ההשוואה החיצונית טומנת בחובה מוטיבציה גבוהה מאד להצלחה והשקעת מאמץ במצב נפוץ מאד בספורט, תחרות צמודה. מה אפשר לעשות כדי ליהנות מכל היתרונות ולהימנע מכל החסרונות?

תקופת ההכנה הכללית:

א.      להכיר את הנטייה האישיותית של הספורטאית – שאלון אוריינטציית המשימה והאגו יתנו מענה די טוב להבין את 'אמונות הבסיס' והנטייה האישיותית של הספורטאית לבחור מעורבות אחת או אחרת. השאלון של דודא וניקולס (TEOSQ; Duda & Nicholls, 1992) לא חף מביקורת, אבל הוא יכול לתת כיוון כללי ולעודד שיח משלים משמעותי.

ב.      חקר סוקרטי של 'אמונות בסיס' אודות מה מוביל אנשים בכלל ואת הספורטאית בפרט להצלחה? איך שופטים יכולת? מה מעורר בה מוטיבציה ומאפשר לה להתמיד? איך היא מייחסת הצלחות וכישלונות ומה בכלל ההגדרה של הצלחה וכישלון?...

תקופת ההכנה הספציפית:

ג.       חקר סיטואציות – המשך עבודה על 'אמונות הבסיס' דרך ירידה לרזולוציית הסיטואציות השונות (הרי אנו יודעים מהפסיכולוגיה החברתית שלסיטואציה יש משמעות בהתנהגות האנושית).

ד.      עבודה על דיבור עצמי – דיבור הצומח מהתובנות בסעיפים א'-ג'. המטרה היא לייצר ולאמן דיבור עצמי (לפני, תו"כ ואחרי ביצוע) המאפשר לספורטאית לעבור בין המעורבויות באופן המתאים ביותר לה ולסיטואציה כך שתוכל ליהנות מהיתרונות של כל גישה ותמנע מחסרונותיה. את האמירות הללו יש לתרגל באימונים ולתעד ביומן דיבור עצמי תוך חיבור לרגש והתנהגות כדי שניתן יהיה לשפר את ביצוע המיומנות.

ה.      בניית סביבה היודעת להעביר את המסרים המקדמים הללו ברגעים הנכונים (מאמנים, הורים, בני/ות זוג וכד').

תקופת התחרות:

ו.        חידוד (fine tuning) התובנות הקשורות ל'אמונות הבסיס' דרך עדשות העצמי והסיטואציה הספציפית

ז.       חידוד של מיומנות הדיבור העצמי לפני, תו"כ ואחרי הביצוע.

ח.      חידוד המסרים הסביבתיים

לאנשי המקצוע חשיבות גדולה הן בעבודה על סוגיה משמעותית זו המעורבת באספקטים רבים בספורט והן בבניית מתווה עבודה מוסדר להתנהלות נכונה של הספורטאית בכדי שתוכל לנהל את עצמה בצורה מיטבית ותמצה את יכולותיה באימונים ובתחרות. חזרה לנטפליקס, קוקו גוף, ניצחה את הגמר וארינה סבלנקה העפילה בסוף לפסגת הדירוג. סוף טוב, הכל טוב.