"להיות במיטבי ולצאת מנצח – השפעת הפסיכולוגיה של הספורט על הצלחה קבוצתית ביורו"כתב: יאיר שלוים דה יונג

בעולם הספורט התחרותי בכלל ובענף הכדורגל בפרט תמיד קיימות קבוצות שמצליחות לשבור גבולות ולהפתיע את קהל הצופים. אז מה גורם לקבוצה להצליח ולשבור גבולות? התשובה נמצאת בעומקה הבלתי נדלה של הפסיכולוגיה של הספורט. היכולת להתמודד עם הלחץ, להפוך את הציפיות (גבוהות או הנמוכות) למניע לשיפור ולהתעלות תוך התמודדות יעילה ואפקטיבית עם האתגרים השונים, הם רק חלק מהגורמים שמביאים להצלחתן של קבוצות אלו.

למי מאיתנו שצפה במשחקים המרתקים של בית ד' בטורניר היורו 24, בלט שהפסיכולוגיה הינה בעלת תפקיד נכבד בהצלחת הקבוצה ולכידותה בזמן אמת. למשל, הולנד, הגיעה למשחק מול אוסטריה במחזור השלישי של הבית מהמקום הראשון וכפייבוריטית המובהקת. חרף זאת, הולנד נראתה כבויה מרגע השריקה וספגה שער בדקה מוקדמת של המשחק. אם ננסה להבין את מהות העניין ביכולתה המנטלית אנו נשתמש לרוב במונחים של חוסר אנרגיה, שאננות, חוסר מחויבות וכדומה. מצב זה בא להדגיש ירידה משמעותית באיכות הביצוע של הקבוצה תוך שימת דגש על היבטים מנטליים לרבות רגשות ומחשבות מסייעים או מעכבים. הולנד ניסתה במהלך המשחק לחזור ואף הצליחה להתאושש מספר פעמים אך ידה של אוסטריה הייתה על העליונה. כמו כן, המשחק של נבחרת פולין מול נבחרת צרפת, הנבחרת שרבים מאמינים שהיא הראויה לזכות בתואר, הדגיש עד כמה האמונה והביטחון העצמי בשחקנים ובצוות המאמנים יכולים לעשות הבדל גדול. פולין (בדומה לאוסטריה) לא הפגינו רגשי נחיתות אל מול צרפת הפייבוריטית ושיחקו משוחרר במשחק שקול שבאופן מייצג הסתיים בתיקו 1-1 לאחר הבקעת בעיטת עונשין מ-11 מטרים של רוברט לבנדובסקי חלוצה של נבחרת פולין. 

מצד אחד, ניתן לראות שבמקרה של קבוצות שנחשבות אנדרדוג ואין ציפיות גבוהות מהן, הלחץ עשוי להיות פחות גבוה. בהתאם, הן יכולות להתמקד בתפקיד ובביצוע מבלי ליחס חשיבות רבה לתוצאה. לצד זאת, נבחרות הנחשבות נחותות (אנדרדוג) עלולות לחוש חוסר ביטחון ולהפגין רגשי נחיתות עם נטייה לסף שבירה נמוך. מהצד השני, קבוצות בעלות יכולות גבוהות שיש מהן ציפייה גבוהה עשויות להתמודד עם לחץ רב יותר מכיוון שהדגש אצלן לרוב הוא על השורה התחתונה בין אם התהליך היה נכון או לא. זה עשוי ליצור מצב של לחץ נפשי ומנטלי גבוה שאם לא ימונף נכון, עשוי להשפיע לרעה על הביצועים במשחקים.

ברמה האישית - האם ישנם כלים, דרכים ואסטרטגיות להפוך מצב של ירידת ביצועים בשל היבטים מנטליים  (Set back) למצב שבו יש התעלות מנטלית ושיפור בביצועים (Bounce back) ? 

ד"ר קרול דוויק, הציגה את המושגים setback ו-bounce back והתמקדה בתפיסת המציאות והגורמים הפסיכולוגיים שתורמים ליכולתם של הספורטאים להתמודד עם נפילות ולהתאושש עם כוח רב אחרי אתגרים. המחקר של ד"ר דוויק מדגיש את חשיבות ההיבט הנפשי ואיך אמונות הספורטאים ביכולותיהם יכולות להשפיע על עמידותם ויכולתם להתמודד עם מכשולים. על ידי קידום תפיסת עולם של growth mindset ועל ידי עידוד הספורטאים לראות נפילות כהזדמנויות לצמיחה וללמידה במקום כישלונות.

גמישות מחשבתית	קיבעון מחשבתי
כושר חשיבה הולך ומתפתח	כושר חשיבה נשאר קבוע
מאמין שיכולת היא דבר צומח ומתפתח ולכן הנטייה לכך תהיה: "מחבק אתגרים חדשים" "מתמיד על אף המכשולים שבדרך" "רואה את המאמץ כהזדמנות ופיתוח מיומנויות חדשות" "לומד מביקורת" "מקבל השראה מהצלחתם של אחרים"	מאמין שיכולת היא דבר יחסית מקובע ולכן הנטייה לכך תהיה:  "נמנע מאתגרים חדשים" "מוותר כאשר ישנם מכשולים בדרך" "רואה את המאמץ לשווא" "נמנע מביקורת" "מרגיש מאוים מהצלחתם של אחרים".

ברמה הקבוצתית - אילו גורמים חשובים יכולים לסייע בזמן ירידה בביצועים הקבוצתיים? 

הקניית כלים ומיומנויות לתקשורת קבוצתית על ידי הפסיכולוג תוך מתן דגש על תקופתיות במהלך העונה (LMA).

הכנה כללית:

1. אסטרטגיות שונות של תקשורת (למשל תקשורת מילולית/בלתי מילולית; תקשורת תומכת/הדרכתית/מוטיבציונית; תקשורת מעוררת/מרגיעה) אנו נלמד בטרום העונה לפני תקופת ההכנה הספציפית בתנאי מעבדה ללא משתנה לחץ ובסביבה נוחה לשחקנים (חדר, כיתה וכדומה). 

2. ננחה את השחקנים באמצעות קטעי וידאו שונים על שימוש בתקשורת במהלך משחק הכדורגל. 

3. נדריך את הצוות המקצועי בחשיבות שימוש בתקשורת וכיצד היא יכולה לסייע לקבוצה באימון ובמשחק, למשל:

• שימוש בתקשורת פתוחה ויעילה

• קידום לכידות צוותית ומציאת חוזקות משותפות

• הבנת רגשות ומניעים מוטיבציוניים

• שימוש בכלים טכנולוגיים וידאו, אנליזה, מערכות מידע, מציאות מדומה (VR)

הכנה ספציפית:

1. במהלך תקופת ההכנה הספציפית אנו נסייע לצוות המקצועי לשלב תרגילי אימון המצריכים שימוש בתקשורת בהתאם לעמדות וחוליות של שחקנים במגרש (שוער, הגנה, קישור, חלוצים) בהתווסף משתנה לחץ. למשל: זמן, תוצאה, מצבים שונים שיכולים להתרחש במשחק וכדומה. תרגיל כזה למשל כולל מגוון של גירויים שונים הדורשים מהשחקנים להגיב במהירות. לדוגמה: 

שימוש באביזרי אימון לשיפור תגובה מהירה

• תרגול תגובה מהירה לפי צליל, מספר או צבע (מטבעות/חישוקים צבעוניים: תרגול תגובה מהירה).

• תרגילים פסיכולוגים לשיפור ביצועים:

• תרגולי ריכוז וקשב

• תרגולי ניהול לחץ והתמודדות עם מצבי לחץ במשחק

• תרגולי רגיעה והתמצאות במצבי לחץ

• שימוש בטכנולוגיה:

• אפליקציות אימון מותאמות אישית לשחקנים.

• מערכות וידאו-אנליזה לניתוח ביצועים ותגובה מהירה במהלך האימונים.

1. בשילוב עם הצוות המקצועי לבנות מטרות שיהיו ניתנות למדידה ומתאימות לאופי התרגילים באימון. מטרה לדוגמה בנושא תקשורת היא: 

"בתרגיל הקרוב אשמע לפחות 3 שחקנים מנחים את חבריהם ולפחות 5 אמירות תמיכה כלפי חבר ששגה בהחלטה". 

תקופת התחרות:

1. במהלך עונת המשחקים אנו נמדוד את מספר הפעמים שהקבוצה עמדה ביעדי התקשורת (תכיפות/סוג/איכות התקשורת) בכדי לראות מגמת התקדמות. 

2. בסוף כל משחק נגיש דו"ח מסודר למאמן הקבוצה על הערכת ביצועי הקבוצה בתחום התקשורת לפי המטרות שהוצבו. 

תקשורת מילולית:

• הבעת תמיכה והערכה

• ניהול קונפליקטים בין השחקנים ובין גורמים בצוות

• הוראות והכוונה (משימתי)

• מוטיבציוני 

תקשורת בלתי מילולית:

• שפת גוף

• מבטים וקשר עין

• תנועות גוף 

• מיקום השחקן במגרש 

• מיקום הכדור

לסיכום, קבוצה שמבינה את העולם הרחב שמציעה הפסיכולוגיה של הספורט ויודעת להשתמש בו ככלי להצלחה יכולה להגיע להישגים מרשימים. בסופו של יום, המוח הוא הכלי החשוב ביותר לויסות נכון של לחץ וחרדה. במקרים שבהם ציפיות גבוהות אינן ניתנות להשגה, ניתן להשתמש באסטרטגיות וכלים פסיכולוגיים שיעזרו להתמודד בצורה יעילה עם הלחץ. אלו כוללים (א) התמקדות בתהליך, ולא בתוצאה, (ב) תרגול של אסטרטגיות ומיומנויות היכולות לסייע בהתמודדות עם הלחץ, (ג) לבחור איפה "אני הספורטאי" שם את הפוקוס שלי האם אני מתמקד באפשרויות החיוביות או באפשריות השליליות, (ד) תפיסת הציפייה כאתגר במקום כמכשול.