יתרון הביתיות בספורט: הגורמים וההשפעות על הביצועים. כתב: תמיר בר

מה קורה כשאין יתרון ביתיות?

כבר שנה שהמדינה מתמודדת עם מלחמה ומתח ביטחוני מתמשך, קבוצות רבות וספורטאים מרחבי הארץ חיים במציאות שבה המגרש הביתי נותר ריק או בלתי נגיש בעקבות הנחיות פיקוד העורף. בשל כך, עולה הצורך להבין את המשמעות המלאה של "יתרון הביתיות" וכיצד היעדר שלו משפיע על הקבוצות והספורטאים.

"יתרון הביתיות" אינו רק עניין לוגיסטי או תוצאה של קהל אוהדים – אלא תהליך פסיכולוגי וחברתי עמוק שמשפיע על ביצועי הקבוצה במגרש. בשעה שמשחקי הבית הופכים לנדירים בשל המצב הביטחוני, אנו עדים לאתגרים יוצאי דופן שמצריכים התאמות לא רק פיזיות, אלא גם מנטליות ורגשיות.

מה קורה כאשר היתרון הביתי נעלם? כיצד משפיעים היעדר הקהל המקומי והמשחקים הרחק מהבית על הביטחון העצמי, המוטיבציה והיכולת של הספורטאים לתפקד בשיאם?

מה עומד מאחורי יתרון הביתיות?

המחקר על השפעות משחקי בית וחוץ בספורט מצביע על תגובות פסיכו-פיזיולוגיות מורכבות שמקורן בתנאי המשחק השונים. מטא אנליזה מראה שבאופן כללי קבוצות המשחקות בבית נוטות לתפקד טוב יותר ומנצחות בכ-60% מהמשחקים (Jamieson, 2010).

הגורמים המרכזיים ליתרון זה כוללים:

1.     השפעת הקהל – נתפס כגורם המשמעותי ביותר ליתרון הביתיות בדגש על קהל צפוף רועש ותומך. הוא מעניק מוטיבציה לשחקנים הביתיים, מפעיל לחץ על שחקני היריבה ואף משפיע על החלטות השופטים (Pollard, 2008).

2.     הכרת המגרש – ספורטאים במגרשם הביתי מכירים היטב את תנאי המגרש (למשל, גודל, איכות הדשא/פרקט ותנאי התאורה) מה שמקנה להם יתרון טקטי ומנטלי (Gómez & Pollard, 2011). במונחים של התנהגות, ספורטאים במשחקי בית מפגינים לרוב אגרסיביות פונקציונלית, כמו ריבאונדים וחטיפות, לעומת שחקני חוץ, שנוטים להפגין יותר אגרסיביות לא פונקציונלית כמו עבירות והתנהגות לא ספורטיבית (Varca, 1980).

3.     גורמים פסיכולוגיים – תחושת שליטה וביטחון עצמי גוברים במשחקי בית ( Bar-Eli & Simcha, 2021), בעוד במשחקי חוץ שחקנים עשויים לחוות חרדת ביצוע גבוהה יותר, המשפיעה באופן שלילי על ביטחון השחקנים וביצועם (Kang & Jang, 2018). עם זאת, נמצא שספורטאים המתחרים במגרש הביתי מציגים רמות קורטיזול גבוהות יותר, נתון שעשוי אולי להצביע על חרדה חיובית בבית (Eustress) ושלילית בחוץ (Distress) בהקשרה לביצוע. (; Fothergill et al., 2017).

מה קורה כאשר הספורטאים והקבוצות מתחרים מחוץ למגרש הביתי?

העדר/צמצום קהל ביתי תומך יכול להיות בעל השפעות מוטיבציוניות על השחקנים. ריבוי חיזוקים חיוביים מצוות האימון או בין העמיתים עצמם יכול לסייע להחליף את תרומת הקהל הביתי החסרה. גורמים כמו מרחק נסיעה וחציית אזורי זמן יכולים להקשות על הקבוצות האורחות. קבוצות יכולות למזער את ההשפעה על ידי אופטימיזציה של לוחות זמנים לנסיעות (Carron & Paradis, 2014). האתגרים הייחודים למשחקי חוץ רבים ואחד מרכזי נוסף הוא המנוחה המנטלית לפני המשחק המוגדרת כתהליך הכולל שינה והתנתקות מנטלית פעילה וקריטית להפחתת עייפות קוגניטיבית, חיזוק זיכרון טקטי וטכני, מניעת שחיקה נפשית ושמירה על ביצועים גבוהים והתאוששות מנטלית (Eccles et al., 2021). לכן, חשוב לנצל את זמן הנסיעה למנוחה או פעילות מגבשת התסייע להגברת הלכידות החברתית. מנוחה יכולה לכלול אספקטים פיזיים (למשל, נמנום או PMR) או מנטליים (כמו האזנה למוזיקה או דימוי לרגיעה). כמו כן, איכות השינה של השחקנים נוטה להיות ירודה יותר לפני משחקי חוץ, מה שעלול לתרום ליתרון הביתי (Erlacher et al., 2009). כתוצאה מכך, חשוב לספק לספורטאים ולצוות המקצועי כלים ליישום מנוחה מנטלית ומינוף יתרון הביתיות:

שיפור מנוחה מנטלית:

·        שינה איכותית: הקפדה על שגרה קבועה של שעות שינה אידיאליות, סביבה נוחה לשינה הכוללת חדר חשוך ושקט והימנעות מפעילויות מעוררות לפני השינה (Bonnar et al., 2018). רצוי לבנות "רוטינה לפני שינה" לספורטאי שתסייע לו לישון מינימום 8 שעות במשחקי בית ובדגש על משחקי חוץ בו יש נסיעה ארוכה או לינה בבית מלון. בנוסף, יש לעודד תרגולי נשימה והרפיה (לאחר רכישה בשלבים של מיומנות השליטה בעוררות דרך נשימות) לפני השינה ע"י ביצוע נשימה מודעת (בדגש על נשיפה ארוכה מהשאיפה) להרגעת הגוף והנפש והורדת לחץ בלילה שלפני המשחק.

·        מנוחה ערה (Wakeful Resting): עיסוק בפעילויות מרגיעות שאינן דורשות מאמץ מנטלי, כמו הליכה, קריאה, משחק בפלאפון, צפייה בטלוויזיה או בילוי עם חברים/משפחה שאינם קשורים לספורט (Eccles et al., 2021). כמו כן, כאשר הספורטאי מתחיל את ההכנה למשחק/תחרות יכולים להשתמש במוזיקה התורמת להעלאת המוטיבציה תוך כדי ביצוע דימוי מנטלי (לאחר לימוד ואימון המיומנויות בשלבים) של הצלחה במגרש החוץ שתהפוך את תחושת הזרות לבסיס לביטחון עצמי. ברמה המקצועית רצוי שלספורטאי יהיה זיכרון ויזואלי של המגרש/אולם בו הוא עומד לשחק. במידה ואין, ניתן לחפש מידע באינטרנט או לבקש מקולגה לתארו. ניתן גם לנצל את ההגעה למתחם ללמידתו ולאחר מכן לבצע את הדימוי המנטלי.

מינוף יתרון הביתיות:

·        חיזוק הקשר עם הקהל: עידוד האוהדים להשתתפות פעילה במשחקים ושילובם כחלק מהאסטרטגיה הקבוצתית (Gershgoren et al., 2022).  ניתן גם ליצור מצב בו הספורטאים מתקשרים עם האוהדים לצורך עלייה בעידוד (למשל, אחרי תיקול מוצלח או מומנטום של הקבוצה).

·        התמקדות בהכרת המגרש: רצוי לבצע את האימונים בתנאי המגרש הביתי כדי להעמיק את תחושת הביטחון של השחקנים ולהעניק תחושת שליטה על המגרש (Pollard & Gómez, 2014). 

·        תמיכה פסיכולוגית: שימוש בטכניקות מנטליות כמו הרפיה, דיבור עצמי, דימוי מנטלי, הצבת מטרות אפקטיביות ואובייקטיביות הממוקדות בביצוע ולא בתוצאה והדרכות אישיות להתמודדות עם לחץ וחרדה (Anderson et al., 2012).

סיכום

יתרון הביתיות ומנוחה מנטלית הם מרכיבים חשובים בסיפוק ושיפור ביצועים בספורט. שילוב של כלים פרקטיים לשיפור המנוחה והתמקדות בגורמים המרכזיים המשפיעים על יתרון הביתיות עשויים לתרום להצלחת הספורטאים וקבוצות בטווח הארוך.

מקורות

Anderson, M., Wolfson, S., Neave, N., & Moss, M. (2012). Perspectives on the home advantage: A comparison of football players, fans, and referees. Psychology of Sport and Exercise, 13 (3), 311–316. 

Balmer, N. J., Nevill, A. M., & Lane, A. M. (2005). Do judges enhance home advantage in European championship boxing? Journal of sports sciences, 23(4), 409-416.‏ 

Bar-Eli, M., & Simcha, A. (2021). My home is (not always) my castle: Advantageous and adverse psychological effects of playing at home. In Home Advantage in Sport (pp. 64-74). Routledge.‏

Bonnar, D., Balk, Y. A., Oerlemans, W. G. M., & Geurts, S. A. E. (2018). Testing the triple-match principle among Dutch elite athletes. Psychology of Sport and Exercise, 33, 7–17. 

Carron, A. V., & Paradis, K. F. (2014). Home advantage. Encyclopedia of sport and exercise psychology, 351-355.‏

Eccles, D. W., Caviedes, G., Balk, Y. A., Harris, N., & Gretton, T. W. (2021). How to Help Athletes Get the Mental Rest Needed to Perform Well and Stay Healthy. Journal of Sport Psychology in Action.

Erlacher, D., Schredl, M., & Lakus, G. (2009). Subjective sleep quality prior to home and away games for female volleyball players. Universitätsbibliothek der Universität Heidelberg.‏

Fischer, K., & Haucap, J. (2021). Does crowd support drive the home advantage in professional football? Evidence from German ghost games during the COVID-19 pandemic. Journal of Sports Economics, 22(8), 982-1008.‏

Fothergill, M., Wolfson, S., & Neave, N. (2017). Testosterone and cortisol responses in male soccer players: The effect of home and away venues. Physiology & behavior, 177, 215-220.‏

Furley, P., Schweizer, G., & Memmert, D. (2018). Thin slices of athletes’ nonverbal behavior give away game location: Testing the territoriality hypothesis of the home game advantage. Evolutionary Psychology, 16(2), 1474704918776456.‏

Gershgoren, L., Levental, O., & Basevitch, I. (2022). Home advantage perceptions in elite handball: A comparison among fans, athletes, coaches, and officials. Frontiers in Psychology, 12, 782129.‏

Gómez, M. A., Pollard, R., & Luis-Pascual, J. C. (2011). Comparison of the home advantage in nine different professional team sports in Spain. Perceptual and motor skills, 113(1), 150-156.‏

Jamieson, J. P. (2010). The home field advantage in athletics: A meta‐analysis. Journal of Applied Social Psychology, 40(7), 1819-1848.‏

Kang, H., & Jang, S. (2018). Effects of competition anxiety on self-confidence in soccer players: Modulation effects of home and away games. Journal of Men's Health, 14(3), e62-e68.‏

Pollard, R. (2008). Home advantage in football: A current review of an unsolved puzzle. The open sports sciences journal, 1(1).‏

Pollard, R., & Gómez, M. A. (2014). Comparison of home advantage in men's and women's football leagues in Europe. European journal of sport science, 14, S77-S83.‏

Varca, P. E. (1980). An analysis of home and away game performance of male college basketball teams. Journal of Sport and Exercise Psychology, 2(3), 245-257.‏