ההשוואה בביצועי זיכרון עבודה בין ספורטאים ולא ספורטאים: מטה-אנליזה של מחקרים התנהגותיים. כתבה: עידית קוגל

Comparison of working memory performance in athletes and non-athletes: a meta-analysis of behavioral studies

Chenxiao Wu, Chenyuan Zhang, Xueqiao Li, Chaoxiong Ye & Piia Astikainen

To link to this article: https://doi.org/10.1080/09658211.2024.2423812

המטא-אנליזה שפורסמה בשנת 2024 ופורסמה במגזין  MEMORY עוסקת בהשוואת הביצועים בזיכרון עבודה (Working Memory) בין ספורטאים ללא-ספורטאים. המטרה הייתה לבדוק האם קיים יתרון קוגניטיבי אצל ספורטאים וכיצד פעילות ספורטיבית משפיעה על תפקוד הזיכרון.

מהו Working Memory

זיכרון עבודה (WM - Working Memory) הוא מערכת קוגניטיבית קריטית שמאפשרת לנו לאחסן ולעבד מידע בו-זמנית בפרקי זמן קצרים. מחקרים על WM מספקים מידע חשוב על תפקוד קוגניטיבי, השפעות של מאפיינים שונים כמו גיל, אימון, רגש או מצבי לחץ, ואפילו איך הוא משפיע על ביצועים בתחומים שונים כמו ספורט, למידה, וקבלת החלטות.

1. 
   

זיכרון עבודה והקשר לביצועים:

• זיכרון עבודה (VM) מאפשר לבצע משימות מורכבות שדורשות שילוב של מידע חדש עם ידע קודם, כמו פתרון בעיות, קבלת החלטות או ביצוע טקטיקות בספורט.

• ביצועים גבוהים בזיכרון עבודה קשורים לתפקוד טוב יותר בתחומים שדורשים ריכוז ומולטי-טסקינג.

שיטת המחקר:

המטא-אנליזה התבססה על 21 מחקרים שנבחרו מתוך סקירה ספרותית רחבה. כל המחקרים כללו השוואה בין ספורטאים ללא-ספורטאים בזיכרון עבודה ונמדדו באמצעות כלים התנהגותיים כמו מבחני N-back, מבחני ספרות (digit span), ומבחני התאמת גירויים מושהית (delayed match-to-sample).

קריטריונים להכללה והדרה מהאנליזה:

• הכללה:

  • מחקרים מקוריים (מחקריים).

  • מחקרים בהם השתתפו משתתפים בריאים בלבד.

  • קבוצות שנבדקו היו ספורטאים המשתתפים בתחרויות (תחרותיים) ולא-ספורטאים.

  • שימוש בכלים מדעיים למדידת זיכרון עבודה.

  • מחקרים שבוצעו ב-20 השנים האחרונות (2004–2024).

• הדרה:

  • מחקרים בהם היו פחות מ-10 משתתפים בקבוצה.

  • מחקרים שכללו משתתפי ספורט אלקטרוני או שחמט.

  • מחקרים שהתבססו על אימוני ספורט כחלק מהניסוי.

מאגרי נתונים ושיטת חיפוש

חיפוש המידע התבצע בשבעה מאגרי מידע, כולל PubMed, Web of Science, ו-PsycInfo. נעשה שימוש במונחי חיפוש כמו "Athletes" ו-"Working Memory", והחיפוש כלל גם סקירה ידנית של הפניות ממחקרים רלוונטיים. התהליך הסתיים בינואר 2024.

ניתוח סטטיסטי

• ניתוח הנתונים בוצע באמצעות מודל אפקטים אקראיים (random effects model), שנבחר כדי להתמודד עם ההטרוגניות בין המחקרים.

• מדידת השונות: מדדי I² ו-Q שימשו להערכת ההטרוגניות. נמצא שהשונות הייתה מתונה (I² = 54.92%).

• חישוב גודל האפקט: גודל האפקט הוערך באמצעות Hedges’ g, המתאים לדגימות קטנות. גודל האפקט הכולל היה 0.30, המצביע על יתרון קטן לספורטאים בזיכרון עבודה.

• הערכת הטיות פרסום: ניתוח באמצעות תרשים משפך (funnel plot) ובדיקות סטטיסטיות (Begg ו-Egger). לא נמצאו עדויות להטיית פרסום.

  
  

ניתוח תת-קבוצות

בוצעו ניתוחים לבחינת גורמים מתווכים (moderators) כגון:

• גיל המשתתפים.

• סוג הספורט (יחידני לעומת קבוצתי, פתוח לעומת סגור).

• רמת התחרותיות (ספורטאים מקצועיים לעומת חובבנים).

• רמת הפעילות הגופנית של קבוצת הייחוס (לא-ספורטאים פעילים לעומת אוכלוסייה יושבנית).

  
  

 כלים למדידת זיכרון עבודה

מגוון מבחנים התנהגותיים שימשו להערכת זיכרון עבודה, ביניהם:

• ה-N-back: בדיקת היכולת לעדכן ולתחזק מידע בזיכרון

•  ה-Digit Spam: מדידת שליפת מספרים קדימה ואחורה

• ה-Delayed Match-to-Sample: התאמת גירוי שנראה לאחר עיכוב

• ה-Corsi Block Tapping: מדידת זיכרון מרחבי דרך רצפי בלוקים

  
  

להלן הממצאים מרכזיים:

1. יתרון קטן אך מובהק -  נמצא כי ספורטאים מפגינים ביצועים טובים יותר בזיכרון עבודה בהשוואה ללא-ספורטאים, עם גודל אפקט של 0.30 (Hedges' g). היתרון היה בולט יותר כשההשוואה כללה אוכלוסייה יושבנית (sedentary) מאשר קבוצת ייחוס לא-ספורטיבית פעילה (ספורטאים חובבנים העוסקים בפעילות גופנית).

2. השפעת סוג הספורט:

   • ספורט קבוצתי: יתרון בזיכרון עבודה, אך לא באופן מובהק סטטיסטית.

   • ספורט יחידני: יתרון קטן ומובהק בזיכרון עבודה.

   • ספורט "פתוח" (כמו כדורגל): יתרון מובהק.

   • ספורט "סגור" (כמו שחייה): יתרון שאינו מובהק סטטיסטית.

3. השפעת סגנון חיים:

   • פעילות גופנית אירובית (כמו ריצה): יתרון קטן ומובהק.

   • ספורט אנאירובי (כמו היאבקות): יתרון שאינו מובהק.

4. גיל ומשתנים נוספים:

   • בקרב מבוגרים צעירים נמצא יתרון מובהק לספורטאים בזיכרון עבודה.

   • לספורטאים מקצועיים (elite) היה יתרון ברור יותר על פני ספורטאים חובבים.

השלכות ופרשנות:

המחקר מצביע על כך שפעילות ספורטיבית, בעיקר ברמות מקצועיות, יכולה לשפר תפקודים קוגניטיביים, כמו זיכרון עבודה, לא רק במסגרת הקשרים ספורטיביים אלא גם בתחומים כלליים. המנגנונים הביולוגיים כוללים שיפור בזרימת הדם למוח, פלסטיות מוחית וירידה בסיכונים הנובעים מאורח חיים יושבני.

מסקנות:

• לספורט יש השפעה חיובית על קוגניציה: חשוב לעודד אורח חיים פעיל כאסטרטגיה לשיפור ביצועים קוגניטיביים, במיוחד בקרב אוכלוסיות יושבניות.

• מחקר נוסף נדרש: יש צורך במחקרים עתידיים שיבחנו את ההבדלים בין סוגי ספורט ואוכלוסיות גיל שונות כדי להבין את מלוא ההשפעה.